לכל שאלה וייעוץ חייגו: 09-8890900
למחלקת רכבים נא לחייג : 09-8890666

מדריך דמי מזונות

 

כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים, במקרה של פרידה או גירושין? נושא זה מעסיק, ובצדק, הורים רבים הנמצאים בהליך פרידה או גירושין.

פתח דבר

סוגיית דמי המזונות אינה כתובה בחוק ולמעשה התגבשה עם השנים בפסיקה, דבר המהווה קושי רב בכל הנוגע לוודאות בגובה המזונות, מאחר וקיים שוני ופערים הניתנות בפסיקות בערכאות השיפוט השונות (בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני).

לפיכך, יש חשיבות רבה להתאמת אסטרטגיה משפטית נכונה לנסיבות התיק, בין היתר, לעניין הערכאה השיפוטית אשר בפניה תידון סוגית דמי המזונות.

לצורך קביעת החיוב במזונות, יש להבחין בין שלוש קבוצות גיל:

  • גילאי 0-6 (קטיני קטינים)
  • גילאי 6-15 (קטינים)
  • גילאי 15-18 (גדולים)
  • כאשר לגבי כל גיל חל הסדר שונה

באשר לקבוצת הגיל הראשונה (0-6):

האב היהודי חב  לבדו ובאופן מוחלט במזונות “ההכרחיים”  )מזון, ביגוד, חינוך בסיסי  וכו’) הדרושים לילדיו, זאת ללא קשר למצב הכלכלי שלו ו/או של בת זוגו.

בעוד שהחבות לעניין מזונות שאינם הכרחיים (חוגים, דמי כיס וכו’), מוטלת על שני ההורים באופן שווה, בהתאם למצבם הכלכלי.

 

השינוי הגדול בסוגיית חלוקת נטל המזונות, מתייחס לקבוצת הגיל השנייה (6-15):

לעניין קבוצת גילאים זו, קבע ביהמ”ש העליון כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, מכלל מקורות ההכנסה העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בשים לב לחלוקת המשמורת  בפועל ולמכלול נסיבות המקרה.

כפועל יוצא מכך, במקרה בו מתקיימים זמני שהות שווים בין ההורים (דהיינו, משמורת משותפת) והכנסות הצדדים, מכלל מקורות ההכנסה, מאוזנות , אזי כל צד יישא בהוצאות המוגדרות כ”תלויות שהות” (אוכל, צריכת חשמל, מים וכו’) ואין צורך בהתחשבנות בין ההורים.

זאת אומרת, האב לא יחויב בתשלום מזונות לאם, ולהפך.

לגבי הוצאות שאינן “תלויות שהות” (ספרי לימוד, ביגוד, הנעלה וכו’), יהיה על הצדדים לחלוק בנטל ההוצאות.

***  יש להדגיש כי הלכת ביהמ”ש בעניין זה, תקפה גם למקרים בהם זמני השהות אינם מוגדרים כ”משמורת משותפת” במקרה זה סכום המזונות ייקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות שני ההורים בכל תא משפחתי.

בנסיבות בהן זמני השהות אצל אחד ההורים מועטים ביותר או שפערי השכר גבוהים במיוחד – הסיכויי להפחתת דמי המזונות נמוך מאוד, ובצדק.

פסיקה זו של ביהמ”ש נותנת משקל לעקרון טובת הילד ולעקרון השוויון בין המינים.

שכן, עקרון זה בא לתקן מצב אבסורדי בן עשרות שנים, בו אף בהתקיימם של זמני שהות המוגדרים כמשמורת משותפת ,חלה על האב חובה כפולה: תשלום מזונות לאם בזמן שהילדים שוהים במחיצתה וכלכלה ישירה לילדיו בזמן שהם שוהים במחיצתו – דבר העלול להותיר את האב בלא משאבים הדרושים לו כדי להבטיח את רווחת הילד ואת טובתו עת הוא שוהה עמו.

 

באשר לקבוצת הגיל השלישית (15-18): החיוב במזונות חל באופן שווה על שני ההורים וזוהי גם העמדה שנוקט בפסיקתו של ביהמ”ש העליון.

לסיכום

עייננו הרואות כי סוגיית דמי המזונות הינה סוגיה סבוכה ותלויה במשתנים רבים. בנוסף, על אף הלכת ביהמ”ש העליון החדשה, עדיין ישנו שיקול דעת רחב לביהמ”ש לענייני משפחה.

לפיכך, יש לשים לב לכל הפרטים והנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה תוך הפגנת בקיאות רבה בסוגיה על כל מרכיביה והשלכותיה שכן מעבר להליך מורכב רגשית.

מדובר בנפש עדינה של האוצר הכי יקר לנו, ילדנו.

 

האמור לעיל יש בו כדי לסקור את נושא דמי המזונות באופן כללי

ולפיכך אין לייחס לו ייעוץ משפטי כלשהו